צוואות הדדיות – מאמר שני
צוואות שנערכו לפני אוגוסט 2005 והיחס בינן ובין תיקון 12 לחוק הירושה
במאמר הראשון בסוגית הצוואות ההדדיות, התייחסתי להגדרת הצוואה הדדית וכן לשוני הקיים בינה ובין צוואה רגילה הנערכת על ידי אדם אחד. כמו כן, התייחסתי להוראות החוק הספציפיות בחוק הירושה, החלות על צוואה הדדית, כפי שאלה הוספו לחוק הירושה בחודש אוגוסט 2005.
השאלה הנשאלת היא, מה דינן של צוואות הדדיות שנערכו לפני התיקון לחוק, דהיינו לפני אוגוסט 2005?
לפי החוק ואף הפסיקה, סעיף 8א' לחוק הירושה אינו חל על צוואות הדדיות שנערכו לפני התיקון לחוק הירושה שתחילתו בחודש אוגוסט 2005. על צוואות הדדיות אלה חלים הלכות שנקבעו בפסיקה ועל כן, ההלכות החלות על צוואות הדדיות שנערכו לאחר אוגוסט 2005 שונות מההלכות החלות על צוואות שנערכו לפני מועד זה.
מה דינן של צוואות הדדיות שנערכו לפני אוגוסט 2005?
מאחר ועל צוואות אלה לא חלות הוראות החוק הספציפיות החלות על צוואות הדדיות, ההלכות ביחס לביטול צוואות מעין אלה, הינן ההלכות הנקבעות בפסיקת בתי המשפט. שנים רבות, הפסיקה נעדרה הלכה מחייבת בסוגיה זו, אולם בשנת 2007 נפסקה בבית המשפט העליון הלכת זמיר (להלן: "הלכת זמיר"), אשר ביקשה להכריע בשאלת זכותו של בן זוג לבטל את צוואתו ההדדית לאחר מות בן זוגו.
הלכת זמיר:
תיאור עובדות פסק הדין, בקליפת אגוז, היו כדלקמן: בני זוג ערכו צוואות הדדיות, בהן ציוו זה לזו את עיזבונם, כאשר כל צוואה כוללת הוראה שבמקרה של פטירה של אחד מבני הזוג לפני המצווה, יעבור חלקו בעיזבון לילדי בני הזוג בחלקים שווים. האישה נפטרה ובעלה ירש את עזבונה במלואו. לאחר שהאשה נפטרה, התגורר הבעל עם אשה אחרת ולשניים נולדה בת. הבעל ערך צוואה חדשה בה ציווה את כל עזבונו לבת זוגתו למעט זכויות במקרקעין מסוימים. ילדיו מנשואיו הראשונים הגישו התנגדות לקיום צוואתו האחרונה ותבעו את קיומה של הצוואה ההדדית שנערכה עם אמם המנוחה. השאלה העקרונית אשר עמדה בפני בית המשפט העליון הייתה האם בן זוג זכאי לשנות ו/או לבטל את צוואתו ההדדית, וזאת לאחר פטירת בן זוגו. בית המשפט העליון, ברוב דעות, תמך בגישה כי צוואות הדדיות שנערכו לפני התיקון לחוק הירושה, דהיינו צוואות הדדיות שנערכו לפני אוגוסט 2005, הינן צוואות שלא היתה לגביהן כל הגבלה ביחס לשינוי הצוואה ועל כן, באופן עקרוני ניתן לבטלן ו/או לשנות אותן, גם לאחר פטירת אחד מבני הזוג וזאת כל עוד אין הוראה אחרת בצוואות ההדדיות. ביהמ"ש קבע, כי בהעדר כוונה אחרת, מפורשת או משתמעת, לא ניתן להניח כי רצונם של בני הזוג היה להגביל זה את כוחו של זה בשינוי הצוואה, וזאת בהעדר כל ראיה על כוונה משותפת להתנות על הדין ולהגביל את בן הזוג האחר.
ההבדל בין צוואה הדדית שנערכה לפני אוגוסט 2005 ובין צוואה הדדית שנערכה לאחר אוגוסט 2005:
ככל שאנו מתייחסים לשאלה בדבר זכותם של בני הזוג שערכו צוואה הדדית לבטל ו/או לשנות את הצוואה ההדדית לאחר פטירת בן זוגם, קיים שוני מהותי בין צוואה הדדית שנערכה לפני אוגוסט 2005 ובין צוואה הדדית שנערכה לאחר מועד זה. בעוד שבני זוג שערכו צוואה הדדית לאחר תיקון חוק הירושה, כלומר לאחר אוגוסט 2005, המבקשים לשחרר זה את זו ממגבלות הוראות החוק, עליהם מוטל הנטל לכתוב הוראה מפורשת בצוואה ההדדית, שמשחררת את בני זוגם מהמגבלה של החוק בדבר ביטול ו/או שינוי צוואה הדדית לאחר פטירת אחד מבני הזוג, הרי שבני זוג שערכו צוואה הדדית לפני התיקון לחוק הירושה, אינם כפופים למגבלת החוק ועל כן, לא קיימת לגביהם כל מגבלה ביחס לשינוי ו/או לביטול הצוואה לאחר פטירת אחד מבני הזוג. התוצאה היא, שבצוואה הדדית שנערכה לאחר אוגוסט 2005, הגבלה ביחס לשינוי או ביטול צוואה הדדית לאחר פטירת מי מבני הזוג, אפשרית רק במצבים בהם קיימת הוראה מפורשת או משתמעת בצוואה ההדדית הקובעת זאת.
לאור השוני ההלכתי הקיים בין צוואות הדדיות, רק בשל עריכתן בתקופות שונות, כל אחד ואחת שערכו צוואות הדדיות לפני התיקון לחוק הירושה, ראוי שישקול האם אין מקום לערוך צוואה הדדית חדשה, אשר יחולו עליה הדינים וההלכות, כפי שנקבעו בחוק הירושה ולחלופין לקבוע הוראות ספציפיות בדבר היכולת או אי היכולת לבטל או לשנות את הצוואה לאחר פטירת אחד מבני הזוג. הוראות אלה הינן קריטיות ועשויות להיות הרות גורל, וזאת אך ורק בשל אי התייחסות בני הזוג לשאלות כה משמעותיות כמו השאלה בדבר הזכות לבטל ו/או לשנות את הצוואה.
מאמר 3 – 12.2.19
*האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי ובכל מקרה של עניין קונקרטי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מאת עורך דין הבקיא בנושא.
